<h1>שאילתות פרשת חיי שרה שאילתא י"ד</h1>
<h2>דף כט.</h2>
שאילתא דאילו מאן דשכיב ליה שיכבא מיחייב למיבכייה ולמיספדיה ולמיקבריה דהכי אשכחן באברהם אבונא בעידן דשכיבא שרה בכיה וספדה וקברה דכתיב ותמת שרה בקרית ארבע וגו' [ברכות י"ח. ע"ש] אמר רב יהודה אמר רב כל הרואה את המת ואינו מלווהו עובר משום לועג לרש חרף עושהו ואם לווהו מה שכרו עליו הכתוב אומר מלוה ה' חונן דל וגו' ואפילו תלמוד תורה גדול ממעשה [מגילה כ"ט. כתובות י"ז.] מבטלין להוצאת המת ולהכנסת הכלה בד"א כשאין לו כל צרכו אבל יש לו כל צרכו אין מבטלין וכמה כל צרכו אמר שמואל בר אוניא משמיה דרב תליסר אלפי גברי ושיתא אלפי שיפורי עולא אמר כגון דחייצי גברי מאבולא ועד סיכרא רב ששת אמר ואיתימא רבי יוחנן נטילתה כנתינתה מה נתינתה בששים רבוא אף נטילתה בששים רבוא הני מילי למאן דקרי ולא תני אבל למאן דקרי ותני לית ליה שיעור ואסיר לאשתעויי קמי שיכבא מילתא דלא צריכה ליה [ברכות ג':] דאמר רבי זריקא א"ר אמי אמר ריש לקיש אין אומרים לפני המת אלא דבריו של מת וא"ר אבא בר כהנא הני מילי בדברי תורה דחלשא דעתיה אבל במילי דעלמא לית לן בה איכא דאמרי אמר רבי אבא בר כהנא לא נצרכה אלא לדברי תורה וכל שכן במילי דעלמא. ברם צריך המהלך בבית הקברות מהו כפני המת דמי ואסיר או דילמא כיון דקבירי לא כפני המת דמיין ושפיר דמי ת"ש דתניא [שם י"ח.] לא יהלך אדם בבית הקברות ותפילין בראשו וספר תורה בזרועו וקורא בו משום לועג לרש חרף עושהו כיון דאינון לאו בני הכי חלשא דעתייהו ש"מ בית הקברות כפני המת דמי אידי ואידי כיון דמרחק ארבע אמות כמקום אחר דמי ושפיר דמי.
